בס"ד

הסבר – "בית אב" – צמודי קרקע

הסבר על בניית מגורים בצמודי קרקע

בסקיצה המצורפת בחלק העליון מוצגת המציאות המקובלת: מגרש שלכל צדדיו מופיע קו בניין המגדיר את מיקום המבנה כך שנוצרת רצועת קרקע מארבע כיוונים וקיים קשר ישיר אל המבנים השכנים ואל רשות הרבים כשהרשות המקומית אחראית על כל המתבצע במגרש הפרטי.

הסקיצה המצורפת באה להתאים את השימוש באותו מגרש לדעת תורה.

ע"פ העקרונות הבאים: 

1. לרשות המקומית אין שום אחראיות ו/או כניסה ו/או זכות לגבות כסף או להתנות התניות כלשהם בתוך המגרש שהוא רשות הפרט.

2. כל מגרש ישלם תשלום קבוע ואחיד על השימוש בתשתיות הציבוריות וכך התשלום לוועד המקומי.

3. בכל מגרש מותר לבנות כמה ואיך שרוצים ללא קבלת התר בניה ואו דיווח אחר לרשויות, בתנאי אחד – שלא יפתח שום פתח אל ומחוץ לחומה ההיקפית. 

4. פיתוח המגרשים ומסירתם לרוכש ע"י היזם יהיה לאחר גמר כלל התשתיות הציבוריות: חשמל, מונה מים, ביוב ראשי ע"פ המקובל בשולי המגרש ובניית חומה היקפית בגובה 3-6 מטר חזקה שתהווה חלק מבניין שיוצמד אליה (ראה תכנית) – שער כניסה אחיד ברוחב 5 מטר.

5. רצוי שגודל המגרש יהיה בין 140 מ"ר ל-200 מ"ר. להשוואה – שטח המגרש בבניה רוויה הוא כ-100 מ"ר ליחידת דיור (ברוטו) . 

תכנית בניה צמודת קרקע

היתרונות:

בדרך זו יצרנו מציאות חדשה המגבילה וגובלת גבול מדויק בין רשות הפרט לרשות הרבים.

החיסרון לכאורה שאין נוף וקשר אל הסביבה הוא בדיוק היתרון ומכאן אחרי שמקבלים עובדה זו ניתן לייצר מציאות של חיי פרט, חיבור לשכנים וחיי קהילה טובים ונכונים עם שטח חצר שימושי וגדול

ניתן לראות בבירור שהשינוי הוא בתפיסה הרעיונית ולא בתכנון השכונה.

הדרישות:

כדי לבצע שינוי זה בפועל יש לשנות "רק" את התקנון של השכונה/יישוב. תהליך ביורוקרטי  בעיקרו להגיע מלמטה למעלה מהפרטים אל הקהילה ואל הרשויות המקומיות ואל המדינה. שינוי זה יכול להיות  בכל שכונה של צמודי קרקע בארץ.

תהליך זה יקרה וקורה בכל התחומים והגיע הזמן כחלק משלבי גאולת ארצנו להיפתח לדעת תורה.

יש לזכור ששכונות כאלו ניתן לראות בחפירות סוסיא העתיקה, בעכו, ובחיפה. בצפת וביפו קיימות עד היום שכונות כאלו.