בס"ד

הסבר על "רשות הרבים"

הסביבה הציבורית או כהגדרתה "רשות הרבים"

כוללת את כל מקומות המפגש של הפרט עם שכניו, הקהילה הקרובה והציבור כולו.

בכל המתחמים השונים: מוסדות חינוך, בלוי וספורט, אזורי תעשייה וקניות וכן הלאה. 

במפגש בין הפרט לרשות הרבים מתבצע תהליך גומלין של נתינה וקבלה

שבבסיסו הרצון של הפרט לגמול חסדים לפרטים שסביבו.

רצון זה קיים בטבעו של כל אדם ובפרט ביהודי שרצונו מבוסס על הכלל "ואהבת לרעך כמוך".

שע"פ דברי הרב אשלג הגשמת כלל זה הכרחית לביאת המשיח. 

הפרט תמיד רוצה להשפיע גם כשהוא הנותן כחלק מרשות הרבים וגם כשהוא מקבל הוא משפיע כאומר תודה ו/או נהנה ושמח.

כשהכלל הוא שכולם רוצים להיטיב לסביבתם. 

המציאות הנראית לנו היום בחיצוניות היא הפוכה לכל הנאמר.

אך מוטל עלינו לפעול ולברר בכל הדרכים להוציא את הטוב הקיים בכולנו ולהראותו בשמחה ובענווה לסביבתנו כך נכון בכל תחום ובפרט בתכנון ותפעול רשות הרבים.

נעשה סדר בדברים ונתמצת:

* יש לשמור על איזון מתמיד בין הרצוי למצוי.

* יש לשמור על שקיפות כלפי כל הפרטים – המסבירה שכל הנעשה הוא לטובת הפרט ולוודא שכולם הבינו זאת.

* יש לשמור את רשות הרבים – ניקיון וסדר, בטיחות תפעולית וכו'.

כל רגע ורגע ניתן ורצוי לשתף בכך בהתנדבות את בתי הספר, קבוצות חברתיות וכדומה כדי לחזק את יחסי הגומלין בין הפרט לרשות הרבים.

* יש לתכנן ולהפעיל את מתחמי רשות הרבים ללא צפיפות ודוחק, על פי המדדים היותר מחמירים. כשהנגישות לכולם נוחה ומזמינה וההפרדה בין שטחי התפעול הפרטיים לדרכי הגישה הכלליים ברורה.

* לחייב את המשתמשים ברשות הרבים על "עוצמת קול" נמוכה ונוחה לכולם.

* לחייב את המשתמשים על "עוצמת ריח" נמוכה ונוחה לכולם.